<h1>תניא רבתי סימן ט"ז</h1>
<h2>דף יב.</h2>
ומנהגנו לאחר קריאת ההפטרה להזכיר נשמות של מתים, ולברך העוסקים בצרכי צבור. מצאתי בשם החבר ר' בנימין בר' אברהם הרופא. לפי שהשבת הוא יום מנוחה דוגמת לעתיד לבוא. והוא יום שגם המתים נוחין בו ואינן נידונין. ראוי להזכירם למנוחה ולברכה ולהתפלל עליהן. וכן מנהגנו לברך כל העוסקין בתורה ובצרכי צבור וצדקה ובגמילות חסדים. ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין את לבו לשמים. וכן מנהגנו ליתן ולפסוק מעות של צדקה עבור נשמות של מתים. מצאתי גאונים אומרים שצדקה זו אינה מועלת למתים כלל. ויש אומרים כי מועלת היא למתים. ובין לדברי אלו ובין לדברי אלו טוב הדבר, כי מועלת לחיים ולמתים.
<h2>דף כד.</h2>
ושבת וראש חדש, פסק רבינו חננאל ז"ל שחותמין בהפטרה מקדש השבת וישראל וראשי חדשים. וכן פסקו רבינו שלמה ורבינו ישעיה ז"ל.
